החלטה בתיק בר"ע 1808/07

1.       בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה ( כב' הרשם מר ש' רומי) מתאריך 17.4.2007 בתיק הוצל"פ 12-99781-06-9.

2.       כנגד המבקש נפתחו 13 תיקים בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה, לגביית חובות בסכום כולל המגיע כדי הסך 1,022,776 ש"ח (נכון לתאריך החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל).

          בתאריך 21.6.2006 הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים, תיקיו אוחדו ועל המבקש הוטל  לשלם סך 700 ש"ח מידי חודש. בהחלטה, בה הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים, נקבע כי  תוקף ההכרזה לשישה חודשים בלבד, וזאת "על מנת לאפשר למבקש להגיש בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט המחוזי".

3.       המבקש לא הגיש בקשה לפשיטת רגל, ואף לא שילם באופן סדיר הסך 700 ש"ח, וכך נוצר חוב פיגורים בתיק האיחוד. משכך אירע, הוטל עיקול על משכורתו של המבקש. משהוטל העיקול נזעק המבקש ושילם ללשכת ההוצאה לפועל סך 3,500 ש"ח לסילוק הפיגורים שהצטברו, וביקש מראש ההוצאה לפועל לבטל העיקול שהוטל על משכורתו.

          בהחלטתו מיום 22.3.2007 קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, כי הגם שחוב הפיגורים סולק, הרי שממילא הצו לפיו הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים פקע, באשר חלפו למעלה משישה חודשים מאז ניתן. מכיוון שהמבקש לא פתח בהליכי פשיטת רגל, ואף לא הודיע ללשכת ההוצאה לפועל כי נמנע מלפתוח אותם, קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, שאין מקום להותיר על כנו את צו התשלומים בסך 700 ש"ח לחודש, "ולצפות לפרעון החוב הנומינאלי הנוכחי אך בעוד 119 שנים". על כן דחה כב' ההוצאה לפועל את בקשת המבקש, אך הורה, שיהיה מקום לשקול הארכת תוקף צו ההכרזה שפקע "ע"י הגשת בקשה ערוכה כחוק שבשורתה האחרונה צו חודשי גבוה בהרבה מן הנוכחי".

4.       בעקבות ההחלטה מתאריך 22.3.2007 הגיש המבקש בקשה, ובה עתר להאריך את תוקפו של צו הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, והציע לשלם סך 1,000 ש"ח מידי חודש.

          בהחלטתו מיום 17.4.2007, היא ההחלטה נשוא הבקשה לרשות הערעור שלפני, קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, שהצעת המבקש לא תביא לסילוק החוב הנומינאלי אלא בעוד 86 שנים, ולפיכך החליט לדחות את הבקשה. כב' ראש ההוצאה לפועל הוסיף וקבע, שאם המבקש יהיה נכון לשלם מידי חודש סך 3,000 ש"ח, ישקול הארכת תוקפו של צו הכרזת המבקש כחייב מוגבל באמצעים.

          על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני.

5.       כיוון שהבקשה מעוררת שאלה החוזרת על עצמה בתקופה האחרונה, והיא השאלה האם מוסמך ראש ההוצאה לפועל לדחוק באדם לנטוש את הליכי ההוצאה לפועל ולפתוח בהליכי פשיטת רגל, הנני  מחליט ליתן למבקש הרשות לערער על  החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, והנני דן בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

6.       ב"כ המבקש טענה בבקשה שהוגשה, כי "הליכי פשיטת הרגל אינם כה פשוטים, הליכים שאין ידוע מה התוצאה שלהם בסוף ההליך אם בכלל", ועוד טענה, כי "בשלב זה אין המערער מעוניין לפנות להליכי פשיטת רגל, כיוון שאין בידו הסכומים לתשלום אגרה ושכ"ט עו"ד, וכבוד ראש ההוצאה לפועל אינו יכול "לאלץ" את המערער להגיש בקשה לפשיטת רגל".

          כמו כן טענה באת כוח המבקש טענות, כי ראש ההוצאה לפועל "מעניש" את המערער על כך שלא הגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל, וכי אין המבקש יכול לשלם הסך 3,000 ש"ח לחודש.

7.       חייב שנפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל על ידי מספר נושים, רשאי לבקש כי תיקיו יאוחדו. בנסיבות הקבועות בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על החייב כחייב מוגבל באמצעים, לאחד את תיקיו וליתן צו תשלומים. על ההבדל בין הליך איחוד התיקים להכרזת החייב כחייב מוגבל באמצעים ראה ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד, פ"ד  נ"ז(4) 211 (2003).

          כעולה מהניתוח המשפטי שהובא בפסק הדין בפרשת איטונג, אין מניעה, שבהתקיים תנאים מסוימים, ראש ההוצאה מוסמך לבטל איחוד תיקים לחייב שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים וזאת מבלי לבטל את ההכרזה עצמה (וראה: שם, מע' 226 - 227).

8.       המבחן הקובע האם תיקיו של החייב יאוחדו מחד גיסא או אם יוכרז כחייב מוגבל באמצעים (ואז תיקיו יאוחדו) מאידך גיסא, הוא מבחן יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו בתוך התקופות הקבועות בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל. אם החייב אינו יכול לפרוע את חובותיו בתוך פרקי הזמן הקצובים בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל, כי אז המסלול שקבע המחוקק לחייב שכזה, הוא מסלול הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. מסלול אחרון זה, המקנה לחייב הגנה מפני הליכים פרטניים שנושיו עשויים לנקוט בהם לגביית החובות, מטיל על החייב חובה לקיים את צו התשלומים שניתן נגדו, וכן גוררת הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים הגבלות שונות, הקבועות בסעיף 69ד' לחוק ההוצאה לפועל.

          בין יתר ההגבלות המוטלות על החייב המוגבל באמצעים, נאסר על החייב לצאת את הארץ, החייב הופך להיות לקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981, נאסר על החייב לעשות שימוש בכרטיס חיוב, וכן נאסר על החייב לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, אלא באישור ראש ההוצאה לפועל. הגבלות אלה מתקיימות כל עוד ההכרזה על החייב כחייב מוגבל באמצעים מתקיימת, והדבר עלול להימשך שנים רבות וארוכות.

          מאליו יובן, שאם החייב אינו מקיים חובתו לשלם את הסכום החודשי שנקבע בצו התשלומים שניתן, ואיחוד התיקים מפוזר מבלי שהכרזתו כחייב מוגבל באמצעים מבוטלת, כי אז נחשף החייב להליכים פרטניים שכל אחד מנושיו רשאי לנקוט כלפיו, וההגבלות שהוטלו עליו מוסיפות להתקיים. במקרה שלפני, מכיוון שההכרזה על המבקש כחייב מוגבל באמצעים הייתה יפה לתקופה בת שישה חודשים בלבד, הרי הפועל היוצא מכך הוא, שבתום שישה חודשים פקעו ההגבלות שהוטלו על המבקש.

9.       עתה תשאל השאלה, האם העובדה שלא נקבעה בחוק תקרת זמן לפרעון כל חובותיו של מי שאינו מסוגל לפרוע את חובותיו בתוך אחת מהתקופות הנקובות בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל, פירושה, כי ניתן יהיה לנהל את תיקיו של החייב בלשכת ההוצאה לפועל משך שנים רבות, ובמקרים רבים בהם נתקלתי, למשך תקופה העולה על 120 שנות חייו של אדם.

          למעשה, הבעיה העיקרית מתעוררת עם חייבים חסרי רכוש וחסרי יכולת כספית, ודווקא הם אלה שיכולים להפיק תועלת מהליכי פשיטת הרגל, שכן במקרים מסויימים יכולים הם לקבל הפטר מחובותיהם מייד עם הכרזתם כפושטי רגל (וראה סעיף 18ה(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980).

10.     כבר לפני מספר שנים ניתנה תשובה לשאלה דומה, בבר"ע 20311/99 (מחוזי ת"א) קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, דינים מח' לה(6) 910 (1999), שם נקבע (מפי כב' השופט ד' בר אופיר):